“איך אני יכולה לספר על דמנהור מבלי לחזור על עצמי?”… במילים האלה נפתח מסענו המופלא בדמנהור, איטליה. 22 גברים ונשים, שבחרו לקחת פסק זמן מהמרוץ

ה’יער הסודי’ בדמנהור פתח את היום השני שלנו במסע. בהגיעך ליער, השוכן מעל למקדש האדם (עליו עוד נספר…), אתה עובר דרך שער ברזל גדול וברגע,

“דמיינו שברגע, השמש עוצרת”, פתחה גאצה. “הכל נעצר. ואז, דלת נפתחת. כל מה שהיה עד לאותו הרגע נשלח לפלנטה אחרת. מכאן, מתחילים עבורנו חיים חדשים”.

“כמה עוד אפשר להתרגש?”, היא שאלה, “מסתבר שהרבה יותר ממה שנדמה שאפשר”, ענה לה שותף למסע. כך, ביום החמישי, כשכבר חשבנו שהלב שלנו רטט דיו,

ידעתי שזה לא יהיה מסע רגיל. לא שיערתי עד כמה. המסע אל דמנהור הוא יותר מכל מסע אל עצמך.  אל מקום שבו הזמן אינו באמת