להקשיב ללב כססמוגרף פרטי

שלום לכם, קבוצה מאוחדת של פרטים ושותפות יחדיו. אנו כאן נוכחים אתכם במסע. המסע לא התחיל ב- 9.00 בבקר. המסע הפרטי שלכם אליכם כבר התחיל זמן רב והיום מלקטים חלק נכבד מהחלקים ומוכנים לעצור לרגע את המרוץ, את הרעש ולהיות בהקשבה אליכם. אליכם בפרטיות שלכם, בפנימיות שלכם, דרך גוף הידע, דרך ההסכמה לפנות את הזמן והמשאבים, לעצור את היומיום, להתרווח בכורסא, להיפתח אל עצמכם ואל השותפים.

מבורכים אתם. מבורכים עד מאוד בשל הזכות שלכם לא לברוח מעצמכם. מי יותר ומי פחות, חלק מחוויית החיים על פני הכוכב המופלא שלכם שזור בתקשור. תקשור – אותו חיבור עמוק, רחב, אינסופי, הוא חלק ממה שבאתם לחוות בחווית החיים הזאת.

אז אתם יחד איתנו, שותפים נפלאים, להמשך הדרך, להתכוונות הפנימית ללא תנאי, בהכוונה ובהקשבה. חברים יקרים, אתם כאן בזכות הבחירות שלכם, איננו מדברים אתכם על מפחי נפש ושיחות עמוקות שמערבבות את כל המוכר הישן והעתיק יחדיו. אנו מדברים על הפשטות, על לתרגם את זה לשפה הפשוטה, שפת החיים, שפת ההולכים בה. שפה שמתחדשת כל רגע ורגע.

שפה שמקולכם, של השותפים שלכם, של הדיאלוגים הפשוטים והמורכבים יחדיו, של אותו תדר שאתם מזמינים לחייכם, שיהיה יותר בקלות, בהבנה, בזרימה, שהרעשים שמסחררים ומבלגנים את ראשכם ירפו, יבוא מה שנחוץ ומה שלא – אפשר לשחרר.

שתבחרו בכם כמנהלים את חייכם, שתבינו שאתם הברואים היחידים על פני הכדור, זה נשמע הזוי אבל רק אתם פה בשביל עצמכם. אף אחד לא יכול לחיות את חייכם. אפשר לייעץ, להתייעץ, אבל הדיוק והדרך שייכת ל DNA שלכם, לאותו חוזה נשמתי שנקבע בדרך בין החוויה הקודמת לחוויה הזו. בפרק הזמן הזה בחרתם את אותו יעוד, את אותה דרך, אותן הכרויות, אותם פוטנציאלים, את אותו הֶ רְ גֶש תדרי שאיתו אתם רוצים לנהל את חייכם. ורוב בני האדם נוכחים בסטייה. סטייה – כי מה שעולה להם זה ההישג החומרני, שהוא לא פסול, דרך אגב, אבל הוא צריך לבוא עם תובנה הֶ רְגֶֶשית, אחרת הוא חסר ערך. גם להיות ראש ממשלה או מנהיג דגול ללאַה הֶ רְ גֶֶש של התפתחות ושמחת הלב – אינו שווה.

אז מה שבעצם אנו אומרים לכם: הקשיבו ללב שלכם. הקשיבו ללב שיודע. אותו ססמוגרף פרטי, אנושי, שמוטבע בכל אחד מכם. הוא זר לאחר, אבל הוא ידוע לכם. אל תנסו להעתיק ססמוגרפים. אל תנסו להתאים לאותן כותרות שמתאימות לכלל. לפעמים זה מתאים. אל תשברו מסגרות, אבל התאימו את עצמכם למידותיכם, למידה שלכם היום, בצמצום רב לעומת מה שבחרתם להיות.

ואנחנו כאן שלובי ידיים מחבקים אתכם, מקשיבים לכם. אתם, ברואים יקרים, לא לבד, בכדי להיטיב עם חייכם, להביא ערך. ערך ליום יום, ערךַל הֶ רְגֶֶש, לתבונה, ובעיקר – מול כל ההשתאות שמסביב – לשמוח. אין תדר אחר מלבד שמחת הלב. שום דבר לא ישווה לו.

וגם נוכח מצבים לא פשוטים: כאבים, עצבויות, אובדנים, אכזבות, התדר של שמחת הקיום אינו נפגע. זה לא פשוט. זה דורש הקשבה, זה דורש הכוונה, זה דורש בעיקר בחירה. בחירה בלתי מתפשרת בכם. יום יום, שעה שעה להזכיר לנוכחות שלכם שאתם יודעים; לשאול, להתעניין, לראות פנימה מה מדבר שם. כל הידע נמצא אצלכם. היום אתם רק נזכרים בו, אתם לא ממציאים את הגלגל. אתם רק מתרווחים במקומכם, מי יותר ומי פחות ואומרים: הנה, אני יודע שאני יודע, גם אם זה בהבזקים, במצמוצים, יש שם משהו עמוק יותר שכמו מבקש לפרוץ החוצה, להתחדש, לרענן, באמת להיות במקומו.

זה לא הופך אתכם להיות אנשים אחרים, לא הופכים לנזירים באיזשהו מקדש רחוק ולא עושים תרגילים כאלה ואחרים אלא פשוט מקשיבים. מכוונים את האוזניים החיצוניות שלכם שיצאו מהלב. שיעבור שם הססמוגרף, שיהיה פתוח לחיבוק, שידבר את הלב. אין משהו אחר.

שם, בתוך ליבת הלב נמצא אותו DNA שאיתו הגעתם.

שם בהֶ רְ גֶֶש הזה, אין לו שום שם אחר והוא לא נסתר והוא לא מוחבא, הוא פשוט נוכח, כשאתם מזכירים לו להיות. נכון. לעיתים יש קצת אבק אבל זאת בדיוק ההתכוונות שלכם להקשבה, לראות מה יש, מה ניתן להפיק מהדרך ולשאול את השאלה הפשוטה שנשמעת הזויה וילדותית : מה בא לי. מה בא לי. זו תזכורת, ובדרך כלל אם ההקשבה נכונה והיא באה עם אותו רטט, ה"בא לי" הזה גם יכול להיות נוכח בחייכם.

אל תוותרו על עצמכם. אתם מאוד טובים לאחרים, מאוד יודעים לייעץ, מאוד יודעים לתת, אבל כל זה לא רלוונטי, לא שווה ואפילו לא מועיל גם לאחר אם לא נתתם קודם לעצמכם. אם לא התרחבתם, אם לא פיניתם לכם מקום להקשיב.

אז המסע המשותף שלנו שכרגע נוכח מרגש אותנו. מרגש אותנו בזכות שלנו להיות אתכם במקום המופלא הזה, בגילוי של ההיזכרות. אתם לא לבד. תזכרו את זה כל הזמן.

ודבר נוסף: תזכרו אתכם – לא במאמץ. מה שהולך במאמץ הוא לא מכוון אליכם. הוא מושאל, הוא מרוחק, הוא מכביד, הוא לא מביא פירות, אל תוותרו על הפירות שלכם. לא ביזע ובדמעות אלא בזכות היותכם ברואים מופלאים.

אנחנו רוצים בהזדמנות חגיגית זו של פתיחת הקורס לחבק אתכם חיבוק פשוט של היזכרות בשפע שנמצא איתכם. אנחנו חלק ממנו ויש עוד רבים כמותנו. הקשיבו לדברים שמגיעים אליכם. שימו לב לסימנים. שימו לב למה שמגיע. דברו איתו. ראו עד כמה אתם יודעים בלי ללמוד. בלי שמישהו אומר לכם. רק אתכם.

תודה לכם ושלום.