"מה זה בכלל מסע רוחני?" זו כנראה השאלה ששאלו אותי הכי הרבה כשסיפרתי שאני נוסעת שוב לדמנהור. פעם הייתי מנסה להסביר. מדברת על קהילה, על

יש מקומות שנכנסים אליהם ברגליים. ויש מקומות שנכנסים אליהם בנשימה הראשונה. היער הסודי של דמנהור הוא כזה. עוד לפני שמבינים מה מיוחד בו, משהו בך

דמנהור מלמדת אותנו שאומנות אינה רק נחלתם של אמנים. ואולי בכלל כולנו אומנים? ברוח הזו פתחנו את היום בסדנת יצירת מנדלות בהנחיית פורמיקה הנפלאה, 'הנמלה',

"לחיות יחד זו לא המטרה". יש משפטים שמספיק לשמוע פעם אחת כדי להבין שהם עומדים ללוות אותך עוד הרבה זמן. זה היה אחד מהם. כי

כמה אומץ צריך כדי לקבל מסר. ו… להתמסר… לא כזה שמלטף. לא כזה שאומר לנו כמה אנחנו נפלאים. מסר שמאיר גם את המקומות שעדיין מבקשים

דמנהור אהובה, נחתנו. טוב, לא באמת. אנחנו בישראל אבל הלב עדיין מטייל בין היער, המקדשים, השבילים, הרעיונות, המוסיקה והאנשים שפגשנו במחוזותייך. כנראה שיחלפו עוד כמה