איך אני אוהבת שהחיים מסנכרנים עבורנו אירועים…
כך, מצאנו את עצמנו ביום האנרגטי 9 9 9
מסיימים את המסע המרגש שלנו,
במדיטציה עמוקה במקדש, שלוקחת אותנו אל הימים שיבואו
עם ידיעת ההגשמה,
עם שמחת היש,
עם חיבור לכוחות המופלאים שלנו לברוא, ליצור, להיטיב את חיינו.
וכן, כפי שאני נוהגת לומר,
בעוזבנו את דמנהור אנחנו אחרים,
אין לי מילים להסביר את הקסם הזה,
צריך להיות שם ולחוות ולחוש כדי לדעת…
וכך, מצאנו את עצמנו ביום האנרגטי 9 9 9
חוגגים יום הולדת לאחת מחברות הקבוצה,
מסיימים מסע של שבוע ימים באגם מג'ורה,
על רקע נופים מרהיבים ושחפים שחגים למולינו ומרחיבים את הלב,
מגלים שחלפו רק ימים בודדים אך כולנו כה מחוברים.
ומשהו בלב רוצה כבר לחזור הביתה,
ומשהו כל כך רוצה להמשיך ולספוג את טעמי דמנהור.
עולים על הטיסה הביתה בתחושת שמחה ומלאות,
מחובקים ועטופים באהבה,
נרגשים מכל אשר נגלה ומכל אשר עוד יתגלה,
מלאי ציפייה למסע הבא…
גם אני עוד צריכה לעכל ולהפנים את כל אשר עברנו,
מכירה תודה על הדרך, על האנשים האמיצים שבחרו לצאת באמון לדרך
ועל ההדרכה שמלווה אותנו, מדייקת, מכוונת, מטלטלת לעיתים,
ותמיד תמיד לטובתנו הגבוהה.
תודה 
