המסע לדמנהור 2023, היום החמישי – יום שלישי 20.6.23

“לכל דבר יש משמעות”, הזכרתי לכולנו הבוקר, בפתחו של היום החמישי למסע, בדרכנו לסדנת מנדלות עם פורמיקה, דמנהורית יפה ומלאת שמחת חיים.

היא יכולה הייתה לקיים את הסדנה באחד מחדרי הפעילות במרכז בדמנהור, אך התעקשה להזמין אותנו לביתה אשר במעבה היער. חשוב היה לה שנחוש את אווירת המקום, את האנרגיה, את ה’חיבוק’ של היער. זה דרש גיוס של חמישה רכבים פרטיים אשר לקחו אותנו לביתה, שכן האוטובוס שלנו אינו יכול לנסוע בשבילים הצרים והפתלתלים של היער. איזו נתינה אדירה זו, חשבתי, ככה זה כשאנשים פועלים מתוך צו ליבם, מתוך מקום פנימי הרואה את האחר.

ההכרה הזו הדהדה בתוכי, אכן, כה משמעותי הדבר, וכמה השראה אנו סופגים מהתבוננות בדרך התנהלותם של אנשי דמנהור.

ובמרחב הסדנה שביער… חייכה לקראתנו פורמיקה המקסימה.

אגב, כשאחד מחברי הקהילה מתעניין בשלומך הוא בדרך כלל מוסיף ושואל “האם אתה שמח?”.

אז כן, השאלה הזאת לכשעצמה מחברת אותך אל השימחה, אל הכרת התודה, אל ה’יש’.

“פאלקו היה אומר לנו שבאומנות המטרה היא ליצור יצירה שתיגע לכל אחד בלב, ללא מילים”, סיפרה פורמיקה, “אנחנו תמיד יכולים ליצור משהו יפה, להפתיע את עצמנו. זה קורה כשאנו יוצרים מתוך משמעות. גם במקדש יש יופי, אך היופי מתחבר אל המשמעות”.

ואנו, חברנו אל המשמעות דרך סמלי ה’שפה הסודית’ של הדמנהורים, ויצרנו בסבלנות, כל אחת ואחת את המנדלה שלה, ונדמה כי לולא השעון שקרא לנו להמשיך בדרכנו, יכולנו לשבת עוד שעות וליצור. “החיים מלאים תמיד בהפתעות נפלאות”, הזכירה לנו גאצה, ואנחנו יצאנו מן היער בתחושה של געגוע…

אספנו כוחות בדמנהור והמשכנו לביקור שלישי ואחרון למסע זה במקדש, בחדר מיוחד, בו מתרחשים תהליכים מופלאים, בו נדמה כי נעלמות ההגנות, כי התשובות מתבהרות, כי אין דבר שהוא בלתי אפשרי.

“המדיטציה שהעברת לנו בחדר הזה”, תיארה אחת הנשים, “הייתה עבורי מן סגירת מעגל למסע כולו. בכל יום חשתי שאני עושה עוד תהליך ועוד תהליך והיום במקדש, הרגשתי שאני ממש יכולה לראות את כל הדרך, להבין את המסע שלי ובעיקר, לדעת לאן אני הולכת מכאן, איך אני ממשיכה. אני יודעת שאני יוצאת מכאן אחרת משהגעתי”.

“זה הקסם של המקדש”, חייכתי אליה, מכירה על בשרי את עוצמתם של התהליכים העמוקים כל כך.

הערב יורד ואנו נפגשות לארוחת הערב האחרונה יחד, מתקשות להאמין שחמישה ימים חלפו להם במהרה, כמעט מבלי שנרגיש.

אישה אישה מסכמת את מסעה, נזכרת בחלום שהציבה לעצמה בהגיעה, מתארת את הדרך, את נקודות השיא, את אשר היא לוקחת עמה למסעה.

כדרכי, אני מחברת כל אחת אל ה’כאן ועכשיו’, אל המציאות, אל ‘איך את מכניסה את מה שלקחת מכאן ליום יום שלך, למשפחה, לזוגיות, לקריירה, לכל אחד מתחומי החיים”.

לאמונתי, מהות הדרך הרוחנית היא ההגשמה בעולם הארצי.

“כל אדם הוא כוכב, תרגישו שאתם נקודת אור במרחב”, נזכרת במילותיה של גאצה והולכת לארוז, מחר יום אחרון ומרגש במיוחד.

דמנהור יומן מסע,

היום החמישי והאחרון…

שיתוף