המסע לדמנהור 2023, היום הרביעי – יום שני 19.6.23

הדמנהורים אוהבים טקסים.

לכל טקס הריטואל הקבוע שלו, ההתרגשות והתכונה המיוחדת המלווה אותו.

כשתכננתי את המסע הנוכחי היה לי ברור שאני רוצה להיות בדמנהור בטקס היום הארוך בשנה, .Summer Solstic

“האישו אינו הטקס, אנחנו לא במופע”, הסברתי לנשות הקבוצה,

“יש כאן תהליך שאנחנו כולנו עוברים ביום המיוחד הזה”.

“דמיינו שברגע, השמש עוצרת”, פתחה גאצה.

“הכל נעצר.

ואז, דלת נפתחת.

כל מה שהיה עד לאותו הרגע נשלח לפלנטה אחרת.

מכאן, מתחילים עבורנו חיים חדשים.

זהו רגע נשימה של היקום, המאפשר לנו להיות בנוכחות בהווה,

להיות שם עם כל חלקיק מתוכנו,

ו…לנשום”.

מן רגע של ‘לתפוס את הרכבת’ ולעלות עליה, בשמחה, מתוך בחירה, בהתכוננות לדרך בה אנו מבקשים מעתה לחיות את חיינו”.

קיבלנו זרים לראשינו וצעדנו עם מאות החוגגים אל רחבת הדשא הגדולה בה התקיים הטקס.

בשירה ולקול נגינת תופים קיצבית, צעדו הדמנהורים ותפסו מקומם בתוך ספירלה אנושית מרהיבה, לבושים בגלימות בארבעה צבעים: לבן, צהוב, אדום וכחול – כל צבע מציין וותק מתקדם יותר בלימודי האדם והרוח.

היה זה מחזה מרהיב לצפות בהם, מחייכים, שלווים, כה סבלניים.

החלק הראשון של הטקס הסתיים בפרידה מן הישן ובברכת העת החדשה, בתיקווה לשלום, ליצירת חיבורים בין אדם לאדם, בין אדם ליקום.

בחלק השני קיבלנו לידינו כדורי שעווה קטנים ושוב התכנסה כל אחת אל עצמה, הפעם על מנת להעביר דרך אצבעותינו, אל תוך הכדור, את כל הרגשות השליליים שנצטברו בשנה האחרונה. את הפחדים, את הלחצים, את כל אשר אין לו עוד מקום בחיינו.

“הרגשתי כזה ניקיון לאחר מכן, ניקיון פנימי”, אמרה לי אחת הנשים. הכדורים ה’שליליים’ הושלכו אל האש, ולנו נפתחו עוד חדרים בלב…

בחלקו השלישי של הטקס, לעת ערב, שוב התכנסו הדמנהורים עטויי הגלימות בספירלה, ואנו זכינו בכמה רגעים של חסד, כל אחת ואחת קיבלה מידיו של איש דמנהור ענף ארטמיזיה (לענה) חדש, תוך שהוא קורא עבורה ברכה להתחדשות, התפתחות ותיקווה.

ושוב… לא נותרה בקרבנו אף עין יבשה אחת, התחבקנו ארוכות והרגשנו את עוצמתו של הרגע המיוחד הזה, של החיבור המיוחד שבינינו, של היופי שנוצר כשהלב פתוח לרווחה.

הנגנים הלמו בתופים ואנו יצאנו בריקודים, סוחפים אחרינו את הדמנהורים, אשר לא יכלו להישאר אדישים למול חבורת נשים שמחה ומלאת אנרגיה.

עוד יום מרגש וגדוש הסתיים, לא לפני שישבנו במעגל וקיבלנו מסרים מן הקלפים…

זר לא יבין זאת, צובטת את עצמי, מודה על הזכות להיות חלק מיום של חג בדמנהור, מנגיעה בעוד כמה מקסמיה…

דמנהור יומן מסע,

היום הרביעי

שיתוף