חזרנו לדמנהור עם קבוצה של נשים אמיצות שיצאו למסע מיוחד ומשנה חיים אל תוך עצמן…
“איך אסביר מה זה דמנהור באופן שיחדש להילה, שהייתה כאן כל כך הרבה פעמים”, פתחה גאצה,
אחת ממובילות הקהילה, האישה שמלווה אותנו במסעות זה שנים.
“דמנהור זה גשר בין העולם החדש לישן”, אמרה,
גשר שבונה את הדרך אל שעתיד להיות,
גשר שעוזר לנו להגדיר מי אנחנו, אילו אנשים נהיה?
איך נתקשר עם עצמנו?
אילו מערכות יחסים ניצור עם הסביבה שלנו, עם הטבע, עם היקום?”.
“דמנהור זה לא מקום שמישהו ייקח אותך ביד ויאמר לך מה לעשות”, המשיכה.
לא מקום בו מישהו ישמור עליך,
דמנהור זה מקום בו אתה נותן, תורם, מקום בו אתה נדרש לפעול.
רק כך אתה מתפתח, מעולם פנימי לעולם חיצוני”.
בדמנהור מצטלבים ארבעה קווי אנרגיה של היקום,
קווי אנרגיה המרשתים את היקום כולו.
המפגש בין הקווים יוצר חיים, יוצר אנרגיה המשפיעה בעוצמה על סביבתה.
זו הסיבה לכך שפאלקו, מייסד הקהילה, בחר לבנות את המקדשים דווקא שם,
מקדשים שאינם נועדו לשרת אלים, דתות וכדומה, אלא מקדש האדם, המאפשר לבני הקהילה לעבור
תהליכי התפתחות עמוקים, לעסוק בחיבורים שביניהם ולהושיט יד האחד לשני.
כי בדמנהור, מעל לכל יוצרים חיבורים בין אנשים,
כי בדמנהור, “הבלתי אפשרי הופך לאפשרי”, כפי שאמר פאלקו.
לא משנה כמה פעמים הייתי בדמנהור, בכל פעם אני מתאהבת בה מחדש.
אי אפשר להסביר את הקסם, את האנרגיה שבאוויר, את התחושה הנפלאה הממלאת אותך בשמחה
ברוגע כשאתה נכנס בשעריה. מתרגשת לקראת הביקור הראשון שלנו מחר במקדש.
דמנהור יומן מסע,
היום הראשון…
