המסע לדמנהור 2023, אחרית דבר

“דמנהור?

מסע רוחני?

מה זה אומר בעצם?” נשאלתי שוב ושוב.

בדמנהור שבצפון איטליה, למרגלות הרי האלפים, מתגוררת קהילה רוחנית שנוסדה בשנת 1975 מתוך חזונו של מייסדה, פאלקו טראסקו, אשר דמיין חברה המבוססת על סולידריות, שיתוף, אהבה וכבוד לסביבה.

מייסדי דמנהור בחרו את מיקום ההתיישבות בקפידה רבה, ולפי אמונתם דמנהור יושבת על נקודת ציר בה מצטלבים ארבעה מתוך 18 הקווים הסינכרוניים של כדור הארץ, דבר המשפיע על האנרגיה של המקום: מיטיב עם האדמה, הצמחייה,בריאות והתנהגות בעלי החיים והאדם.

הרוחניות על פי הדמנהורים, משמעותה ליצור סינכרון בין החלומות שלך לבין הכוחות הקיימים בך, המאפשרים לממש ולהגשים את משאלות הלב.

עבורי, העולם הרוחני אינו “אור ואהבה ונצנצים מרחפים באוויר”, אלא החיבור לתודעה גבוהה, ליכולת להרגיש את היותנו חלק ממשהו גדול הרבה יותר מהנראה לעין, ליכולת להשתמש בתובנות ובידע העצום של הבריאה על מנת לחיות את חיינו בדרך בה אנו בוחרים, בחופש, בשמחה, בחיבור ללב (היודע…).

רוחניות היא בעיניי דרך לחיות את חיינו בעולם הגשמי באופן הרמוני ומעצים, להתפתח ולהתקרב אל הבריאה ואל עצמנו.

המסע לדמנהור הוא מעין ‘חזרה הביתה’,

הסכמה לגעת מקרוב בלב,

להתבונן בתנועתו, בנימיו הדקיקים והנסתרים,

לחשוף (ביני לביני),

להיחשף (מול עצמי),

להרגיש (גם את ההרגשים שביום יום אני חוששת לחוות),

לשמוח, לבכות, להתרגש, להעמיק, לחזור אל גלגולים עתיקים,

להקשיב, לחוש שאינך לבד, לדעת את חיבוקה של הבריאה.

וגם…

לאמץ לחיי תובנות חיים שמלמדים אותנו הדמנהורים, תובנות שנראות לכאורה כה פשוטות, ‘קטנות’, לעיתים אף מוכרות, אך כשהן נהיות לטבע של האדם והקהילה, עוצמתן ביצירת חיים מתוך שיתוף, אהבה וכבוד – היא מופלאה.

הנה כמה טעימות מהן…

************************

• החלומות שלנו מתגשמים כאשר אנו מגדירים אותם נכון:

בבהירות,

בפוקוס,

בשמחה.

לחלום משמע ליצור ולתרגם את כמיהת הלב אל תוך המציאות.

חלומות הם אשר בונים את הכנפיים שלנו, הכנפיים הנן חלק בלתי נפרד מאיתנו.

כשאנו חיים מתוך תפישה זו, אנו יודעים שהכנפיים תמיד נמצאות איתנו, בתוכנו, מגלים בעצמנו כוחות שלא היינו מודעים לקיומם.

• כוחו של היחד: העוצמה של האדם מתבטאת ביכולתו לראות, להרגיש, להעניק, להיות בשביל האחר, האחרים.

האחר משקף לנו תהליכים בתוכנו,

האחר מעצים את השמחה שלנו,

האחר מאתגר אותנו ומזמן לנו התמודדות עם מקומות בתוכנו המבקשים ריפוי.

לא נוכל לבד.

באחד הימים היינו, בנות הקבוצה, במפגש בחדר בו עמדו גם כמה אנשים ששוחחו ביניהם.

“תבקשי מהם לצאת, הם מפריעים לנו”, ביקשה אחת הנשים מהמדריכה המקומית.

“לא לא לא”, היא ענתה בטון רגוע, “אנחנו כולנו קבוצה, נדבר באופן חלש יותר כדי שכולנו נוכל להיות בחדר”.

כמה חוכמה, חשבתי לעצמי, כמה פשוט ומחבר ומתחשב זה לראות את המפגשים האנושיים מבעד ל’משקפיים’ שכאלו.

• “מה שלומך היום?”, נשאלתי על ידי דמנהורי שהכרתי.

“האם את שמחה?” הוסיף ושאל כמנהגם של הדמנהורים.

מיד מצאתי את עצמי מחייכת, כאילו מן ניחוח של שמחה ממלא את התודעה ברכות ובנועם, מתוך רצון אמיתי להזכיר לי שהאושר נמצא ממש כאן.

ואגב, הדמנהורים כל הזמן מחייכים, וזה לגמרי ‘מדבק’…

• להגשים כאן ועכשיו:

כשיש לי חלום, אני עושה פעולות כדי לממשו ולקדמו.

הזמן הוא עכשיו.

מבלי להתמהמה.

ייתכן ואגלה שטעיתי, אז מה?

כעת אני יודעת מה ‘לא’.

מכאן אדע לדייק יותר את ה’כן’.

• דבר אינו קורה כך סתם. לכל דבר משמעות.

מאחורי כל מילה, התרחשות, אמירה, תופעה, רגש, סימן – מסתתרת משמעות.

הטבע מדבר אלינו כל הזמן.

שולח סימנים עבורנו.

נוכל להבין ולראות אותם כשאנו בהקשבה, בשקט, בהסכמה לשאול שאלות ולקבל תשובות (או שאלות נוספות…) מתוך המציאות.

וכמה נפלא להפתיע את עצמנו ולגלות משמעויות חדשות.

• קונפליקטים הם הזדמנויות לראות דבר מה בעצמי שאיני אוהב או שאיני מבחין בו.

הזדמנות לראות דברים שמשקפים לי כמראה כיצד עליי לנהוג.

הקושי? הוא נוצר כאשר אין רצון לפתור את הקונפליקטים.

איש לא יאמר לך בדמנהור מה לעשות.

לא ייקח את ידך ויאמר לך כיצד לנהוג.

זה אתה שצריך לתרום, ליזום, להוביל, לחדש, לפרוץ דרך.

אתה בונה עולם פנימי עשיר וממנו אתה מעניק את מתנותיך לעולם החיצוני.

ואיך אפשר בלי הערך המשמעותי ביותר בדמנהור, הבלתי אפשרי הופך לאפשרי !

כן, זה חזק הרבה יותר מאמונה,

זוהי דרך חיים,

שמזכירה לנו שאנו פועלים בעולם של בחירה, שבכל רגע של ‘אין מוצא’, מסתתרת לה איזו דרך סודית המאפשרת צמיחה.

ויש עוד כל כך הרבה תובנות חיים (נגעתי בקצה קציהן…)

נפעמת מחדש מהפשטות שלהן כמו גם מן העוצמות.

מודה על ההזדמנות להרחיב את הלב

ומחכה באהבה למסע הבא…

תודה שהגעתם עד פה…

שבת שלום הילה

ותודה ענקית לסיגל זיו העורכת של הספר שלי,

האסיסטנטית במסע האחרון לדמנהור,

רושמת ומדייקת את המסע ובעיקר אחות ליבי…

שיתוף